מאחורי הקלעים

13 יוני 2021
 
26 מאי 2021
תן לשים ת'ראש על דיונה תן למוזות קצת לרעום תן לנוח על כל שעל תן את הכבוד לצה"ל מזל טוב לצבא שלנו! שהוא מהמובילים והחזקים בעולם 💪🏻
16 מאי 2021
חג שבועות שמח ושקט לכל אזרחי ישראל ולחיילי צה"ל וכוחות הביטחון שפועלים לילות כימים כדי לשמור על ביטחוננו 🇮🇱 [caption id="attachment_796" align="alignright" width="640"] אביגדור ליברמן עם חיילי צה"ל בשטח. צילום: משרד הביטחון[/caption]
08 מרץ 2021
לאלה האהובה, האישה שלצידי כבר למעלה מ-40 שנה ולכל הנשים בישראל, יום האישה שמח 🌹
28 ינואר 2021
בכל שנה אני לוקח את הנכדים שלי ירדן, חושן והדר לנטיעות, אך השנה לא נוכל ליהנות מהחוויה. אני מאוד מקווה שבשנה הבאה נוכל לחזור לחיים הרגילים, ומאחל לכל עם ישראל חג ט"ו בשבט שמח. בתמונה: אני והנכדים בימים טובים וקרובים
27 ינואר 2021
״לשנה הבאה בירושלים" היה המשפט ששמעתי משחר ילדותי בבית הוריי. אבי, לייב, ואחיו הבכור, ולוול, היו מסורים לרעיון הציוני והצטרפו בגיל צעיר לשורות התנועה הציונית. בפרוץ מלחמת העולם השנייה גויסו אבי ואחיו לצבא האדום. במכתב האחרון שקיבל אבי מאחיו שנפצע במלחמה נכתב: "כשאשתחרר מבית החולים, אבקש לשלוח אותי שוב לחזית, למקום החם ביותר. אני חייב למלא את חובתי – בראש ובראשונה כלפי העם היהודי, שהיטלר והנאצים הם אויבו המסוכן ביותר". היה זה אות החיים האחרון מדודי. זיכרון השואה הינו חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של העם היהודי ומדינת ישראל. לצד ההתייחדות עם הקורבנות אסור לנו לשכוח לעולם את ניצולי השואה שממשיכים לשאת בגופם ובנפשם את התופת והכאב, ומהווים סמל ומופת לכוח ההישרדות והגבורה של העם היהודי. בזכותכם הצלחנו להקים את מדינת ישראל - מדינת היהודים.
05 ינואר 2021
היום פגשתי את המג"ד שלי אלוף משנה במיל' שמוליק וייס.
שמוליק ליווה אותי למעלה מעשור בגדוד התותחנים בענתות, עד שהתמניתי למשרת מנכ"ל משרד רה"מ וסיימתי את שירותי במילואים.
אין ספק שכל מפגש עם שמוליק מעורר בי זיכרונות נוסטלגיים מתקופתי כחייל.
09 נובמבר 2020
בני קובי ובחירת ליבו מאי, הם מנפגעי סגירת ענף האירועים עקב משבר הקורונה וכמו זוגות רבים אחרים נאלצו לדחות את החתונה שלהם למועד אחר. הערב נפגשנו המשפחה המצומצמת בתקווה שבקרוב נוכל לחגוג כולנו יחד עם כל הקרובים והחברים
28 אוקטובר 2020
היום לפני 72 שנה, הפך דגל ישראל לדגל הרשמי של המדינה. הדגל עם מגן הדוד והפסים בצבע תכלת שימש בתחילת דרכו את התנועה הציונית ומסמל את הזכות של העם היהודי לחיות בארצו בחופשיות ובביטחון. כשאני רואה את דגל ישראל אני מתמלא גאווה, אך לצערי עדיין יש קבוצות באוכלוסייה שלא מכירות בו ולא תולות אותו בבתים ובמוסדות, למרות שהן נהנות מתמיכה בלתי פוסקת מהמדינה. אני מאוד מקווה שהגישה הזאת תשתנה, מי שחי במדינה צריך להכיר ולכבד את הדגל שלה. צילום: מרים אלסטר / פלאש 90
25 אוקטובר 2020
לפני 42 שנה עליתי ארצה.
נולדתי למשפחה ציונית שלא התביישה ביהדותה, לא התביישה לדבר יידיש גם מחוץ לבית ולא התביישה לחגוג לי בר מצווה אפילו שזה נתפס מוזר מאוד בסביבה בה גדלתי.
ההפך הוא הנכון. תמיד היינו גאים במי שאנחנו, ציוניים ויהודים, והעלייה לישראל הייתה צעד ברור והגשמת חלום.
בתור עולה חדש, אחת מעבודותיי הראשונות, בהיותי סטודנט, הייתה ביחידת מוסדות של המשטרה אשר הייתה אמונה על אבטחת מוסדות הסמל של המדינה, ואבטחת משרדם ומשכנם של צמרת ההנהגה הישראלית, ביניהם משרד ראש הממשלה.
ב-1996 חזרתי למשרד ראש הממשלה כמנכ"ל המשרד.
הסיפור האישי שלי מהווה רק דוגמה אחת המוכיחה שהעולים שברו את כל תקרות הזכוכית והציבו את מדינת ישראל בחזית בכלל התחומים: בחינוך, במדע, בבריאות, בספורט, בתרבות, בכלכלה ובביטחון.
יום העלייה אותו אנו מציינים היום מייצר הזדמנות מצוינת להוקיר ולחזק את העולים אשר עלו והיום עושים חיל והעולים שבדרך אשר ימשיכו להעצים מדינת ישראל.
לצערי נושא העלייה לא נמצא בראש סדר העדיפויות, לא של הממשלה ולא של מפלגות האחרות, בקואליציה ובאופוזיציה.
ישראל ביתנו הינה המפלגה היחידה ששמה את דגל העלייה כאחד מדגליה הראשיים, מתוך אמונה שלמה כי משמעותה של הציונות טמונה בריכוז רוב רובו של העם היהודי בארץ המובטחת.
20 אוקטובר 2020
היום אנו מציינים 19 שנים להירצחו של רחבעם זאבי גנדי ז"ל. גנדי היה בשבילי חבר ושותף לדרך. מעולם לא פגשתי מישהו בקיא בהיסטוריה, בתנ"ך ובגיאוגרפיה של ארץ ישראל כמותו. הוא אהב את הארץ ואת נופיה והיה נאמן לעם ישראל ולערכים היהודיים. אחד מהדברים שנחקקו בזיכרוני הוא דבריו של גנדי בנוגע לסוגית קבורתו של גיבור ישראל, סגן אלוף עמוס ירקוני ז"ל (עבד אלמג'יד ח'דר אלמזארי). גנדי עמד על כך שתערך לסא"ל ירקוני הלוויה צבאית בבית העלמין הצבאי בגבעת שאול והתקומם על העובדה שלא לקבור לצדו של ירקוני חייל יהודי. "אם יחד שכבנו במארבים, מדוע אסור לנו לשכב איש לצד רעהו גם לאחר הפרישה מארץ החיים?" דבריו של גנדי הם שמנחים אותי היום בכל נושאי דת ומדינה והשירות בצה"ל. יהי זכרו ברוך.   צילום: פלאש 90
20 אוקטובר 2020
היום אנו מציינים בכנסת את יום ההוקרה לחיילי המילואים. יום שחשוב מאוד לציין כדי שאולי הממשלה תבין מה הם סדרי העדיפויות הנכונים במדינה. להיות חייל מילואים זה לעזוב הכול באמצע החיים - משפחה וילדים, חברים, עבודה, לימודים – רק כדי להגן על מדינת ישראל וכל תושביה. חייל מילואים לא מבדיל בין חילוני לחרדי, בין יהודי למוסלמי, בין מצביע ימין למצביע שמאל. הוא פשוט מתייצב למשימה בנחישות ודבקות במטרה מבלי לדרוש תגמול או קרדיט. ביום הזה אני רוצה לומר תודה לחיילי המילואים, בלעדיכם לא הייתה לנו מדינה. כמו כן, אני מבטיח להמשיך ולהילחם כדי שתהיו בראש סדרי העדיפויות. מי שנותן מעצמו למען המדינה ראוי גם שיקבל. בתמונה: אני ושני הבנים שלי, עמוס וקובי שחזר בדיוק ממילואים בימים שהמסעדות היו פתוחות.
02 אוקטובר 2020
הערב נחגוג את חג הסוכות. למרות שזאת לא הפעם הראשונה שאנחנו חוגגים בנפרד בגלל הקורונה, אי אפשר להתרגל לתחושה הזאת. זה מחזיר אותי אחורה. כשהייתי שר הביטחון ואירחתי בסוכה חיילים בודדים שרחוקים מהמשפחות שלהם בכל יום בשנה. והנה חלפו 4 שנים מאז, וכולנו בעל כורחנו יכולים להזדהות ולהבין מה זה להיות בלי האנשים הקרובים לנו ביותר לתקופת זמן בלתי ידועה. אני זוכר שבמפגש איתם אמרתי שאני לא כל כך אוהב את המינוח הזה "חיילים בודדים" כי יש עם שלם שמחבק אותם ומודה להם על כך שהם מגשימים את החלום הציוני. את המסר הזה חשוב לי להעביר היום לכולם - גם מרחוק אפשר להפגין אהבה, אכפתיות כלפי האחר ואחדות. למען הבריאות של היקרים לנו, למען עם ומדינת ישראל. חג סוכות שמח.