תן לשים ת'ראש על דיונה תן למוזות קצת לרעום תן לנוח על כל שעל תן את הכבוד לצה"ל מזל טוב לצבא שלנו! שהוא מהמובילים והחזקים בעולם 💪🏻

חג שבועות שמח ושקט לכל אזרחי ישראל ולחיילי צה"ל וכוחות הביטחון שפועלים לילות כימים כדי לשמור על ביטחוננו  [caption id="attachment_796" align="alignright" width="640"] אביגדור ליברמן עם חיילי צה"ל בשטח. צילום: משרד הביטחון[/caption]

לאלה האהובה, האישה שלצידי כבר למעלה מ-40 שנה ולכל הנשים בישראל, יום האישה שמח 🌹

בכל שנה אני לוקח את הנכדים שלי ירדן, חושן והדר לנטיעות, אך השנה לא נוכל ליהנות מהחוויה. אני מאוד מקווה שבשנה הבאה נוכל לחזור לחיים הרגילים, ומאחל לכל עם ישראל חג ט"ו בשבט שמח. בתמונה: אני והנכדים בימים טובים וקרובים

״לשנה הבאה בירושלים" היה המשפט ששמעתי משחר ילדותי בבית הוריי. אבי, לייב, ואחיו הבכור, ולוול, היו מסורים לרעיון הציוני והצטרפו בגיל צעיר לשורות התנועה הציונית. בפרוץ מלחמת העולם השנייה גויסו אבי ואחיו לצבא האדום. במכתב האחרון שקיבל אבי מאחיו שנפצע במלחמה נכתב: "כשאשתחרר מבית החולים, אבקש לשלוח אותי שוב לחזית, למקום החם ביותר. אני חייב למלא את חובתי – בראש ובראשונה כלפי העם היהודי, שהיטלר והנאצים הם אויבו המסוכן ביותר". היה זה אות החיים האחרון מדודי. זיכרון השואה הינו חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של העם היהודי ומדינת ישראל. לצד ההתייחדות עם הקורבנות אסור לנו לשכוח לעולם את ניצולי השואה שממשיכים לשאת בגופם ובנפשם את התופת והכאב, ומהווים סמל ומופת לכוח ההישרדות והגבורה של העם היהודי. בזכותכם הצלחנו להקים את מדינת ישראל - מדינת היהודים.

בני קובי ובחירת ליבו מאי, הם מנפגעי סגירת ענף האירועים עקב משבר הקורונה וכמו זוגות רבים אחרים נאלצו לדחות את החתונה שלהם למועד אחר. הערב נפגשנו המשפחה המצומצמת בתקווה שבקרוב נוכל לחגוג כולנו יחד עם כל הקרובים והחברים

היום לפני 72 שנה, הפך דגל ישראל לדגל הרשמי של המדינה. הדגל עם מגן הדוד והפסים בצבע תכלת שימש בתחילת דרכו את התנועה הציונית ומסמל את הזכות של העם היהודי לחיות בארצו בחופשיות ובביטחון. כשאני רואה את דגל ישראל אני מתמלא גאווה, אך לצערי עדיין יש קבוצות באוכלוסייה שלא מכירות בו ולא תולות אותו בבתים ובמוסדות, למרות שהן נהנות מתמיכה בלתי פוסקת מהמדינה. אני מאוד מקווה שהגישה הזאת תשתנה, מי שחי במדינה צריך להכיר ולכבד את הדגל שלה. צילום: מרים אלסטר / פלאש 90

היום אנו מציינים 19 שנים להירצחו של רחבעם זאבי גנדי ז"ל. גנדי היה בשבילי חבר ושותף לדרך. מעולם לא פגשתי מישהו בקיא בהיסטוריה, בתנ"ך ובגיאוגרפיה של ארץ ישראל כמותו. הוא אהב את הארץ ואת נופיה והיה נאמן לעם ישראל ולערכים היהודיים. אחד מהדברים שנחקקו בזיכרוני הוא דבריו של גנדי בנוגע לסוגית קבורתו של גיבור ישראל, סגן אלוף עמוס ירקוני ז"ל (עבד אלמג'יד ח'דר אלמזארי). גנדי עמד על כך שתערך לסא"ל ירקוני הלוויה צבאית בבית העלמין הצבאי בגבעת שאול והתקומם על העובדה שלא לקבור לצדו של ירקוני חייל יהודי. "אם יחד שכבנו במארבים, מדוע אסור לנו לשכב איש לצד רעהו גם לאחר הפרישה מארץ החיים?" דבריו של גנדי הם שמנחים אותי היום בכל נושאי דת ומדינה והשירות בצה"ל. יהי זכרו ברוך.   צילום: פלאש 90

היום אנו מציינים בכנסת את יום ההוקרה לחיילי המילואים. יום שחשוב מאוד לציין כדי שאולי הממשלה תבין מה הם סדרי העדיפויות הנכונים במדינה. להיות חייל מילואים זה לעזוב הכול באמצע החיים - משפחה וילדים, חברים, עבודה, לימודים – רק כדי להגן על מדינת ישראל וכל תושביה. חייל מילואים לא מבדיל בין חילוני לחרדי, בין יהודי למוסלמי, בין מצביע ימין למצביע שמאל. הוא פשוט מתייצב למשימה בנחישות ודבקות במטרה מבלי לדרוש תגמול או קרדיט. ביום הזה אני רוצה לומר תודה לחיילי המילואים, בלעדיכם לא הייתה לנו מדינה. כמו כן, אני מבטיח להמשיך ולהילחם כדי שתהיו בראש סדרי העדיפויות. מי שנותן מעצמו למען המדינה ראוי גם שיקבל. בתמונה: אני ושני הבנים שלי, עמוס וקובי שחזר בדיוק ממילואים בימים שהמסעדות היו פתוחות.

הערב נחגוג את חג הסוכות. למרות שזאת לא הפעם הראשונה שאנחנו חוגגים בנפרד בגלל הקורונה, אי אפשר להתרגל לתחושה הזאת. זה מחזיר אותי אחורה. כשהייתי שר הביטחון ואירחתי בסוכה חיילים בודדים שרחוקים מהמשפחות שלהם בכל יום בשנה. והנה חלפו 4 שנים מאז, וכולנו בעל כורחנו יכולים להזדהות ולהבין מה זה להיות בלי האנשים הקרובים לנו ביותר לתקופת זמן בלתי ידועה. אני זוכר שבמפגש איתם אמרתי שאני לא כל כך אוהב את המינוח הזה "חיילים בודדים" כי יש עם שלם שמחבק אותם ומודה להם על כך שהם מגשימים את החלום הציוני. את המסר הזה חשוב לי להעביר היום לכולם - גם מרחוק אפשר להפגין אהבה, אכפתיות כלפי האחר ואחדות. למען הבריאות של היקרים לנו, למען עם ומדינת ישראל. חג סוכות שמח.