היום אנו מציינים בכנסת את יום ההוקרה לחיילי המילואים. יום שחשוב מאוד לציין כדי שאולי הממשלה תבין מה הם סדרי העדיפויות הנכונים במדינה. להיות חייל מילואים זה לעזוב הכול באמצע החיים - משפחה וילדים, חברים, עבודה, לימודים – רק כדי להגן על מדינת ישראל וכל תושביה. חייל מילואים לא מבדיל בין חילוני לחרדי, בין יהודי למוסלמי, בין מצביע ימין למצביע שמאל. הוא פשוט מתייצב למשימה בנחישות ודבקות במטרה מבלי לדרוש תגמול או קרדיט. ביום הזה אני רוצה לומר תודה לחיילי המילואים, בלעדיכם לא הייתה לנו מדינה. כמו כן, אני מבטיח להמשיך ולהילחם כדי שתהיו בראש סדרי העדיפויות. מי שנותן מעצמו למען המדינה ראוי גם שיקבל. בתמונה: אני ושני הבנים שלי, עמוס וקובי שחזר בדיוק ממילואים בימים שהמסעדות היו פתוחות.

הערב נחגוג את חג הסוכות. למרות שזאת לא הפעם הראשונה שאנחנו חוגגים בנפרד בגלל הקורונה, אי אפשר להתרגל לתחושה הזאת. זה מחזיר אותי אחורה. כשהייתי שר הביטחון ואירחתי בסוכה חיילים בודדים שרחוקים מהמשפחות שלהם בכל יום בשנה. והנה חלפו 4 שנים מאז, וכולנו בעל כורחנו יכולים להזדהות ולהבין מה זה להיות בלי האנשים הקרובים לנו ביותר לתקופת זמן בלתי ידועה. אני זוכר שבמפגש איתם אמרתי שאני לא כל כך אוהב את המינוח הזה "חיילים בודדים" כי יש עם שלם שמחבק אותם ומודה להם על כך שהם מגשימים את החלום הציוני. את המסר הזה חשוב לי להעביר היום לכולם - גם מרחוק אפשר להפגין אהבה, אכפתיות כלפי האחר ואחדות. למען הבריאות של היקרים לנו, למען עם ומדינת ישראל. חג סוכות שמח.

אני קורא לכל אזרחי ישראל - תפעילו שיקול דעת. יום הכיפורים הוא יום קדוש לעם היהודי, גם לחילונים שבינינו. למרות שאיני מרבה לפקוד בתי כנסת, אני צם ביום כיפור ואני אוהב לשמוע את אבינו מלכנו, את תפילת הנעילה ואת קול השופר. גם אם ניתנה אפשרות להתפלל בבתי כנסת בכמות מוגבלת. אני קורא לציבור לעבור לתפילת יחידים במרפסות, בחצרות הבתים או בכניסות לבתים באוויר הפתוח. תקופה זו שפוקדת אותנו מחייבת כל אחת ואחד להפעיל שיקול דעת על מנת לעצור את התפשטות המגפה בהקדם כדי שנוכל לחזור לנורמליות. אל מול ההתנהלות הבלתי-אחראית של הממשלה - אני קורא לכל אזרחי ישראל לגלות אחריות אישית ולשמור על בריאות כולנו. גמר חתימה טובה! צילום: יונתן זינדל פלאש 90.

הערב נחגוג את ראש השנה והפעם במתכונת מיוחדת. אני נזכר שלפני שנה בדיוק, ימים ספורים לפני ציון ראש השנה הקודם, חגגנו את חתונתו של בני הקטן עמוס בשמחה גדולה עם משפחה וחברים. אף אחד לא העלה על דעתו אז שבעוד שנה המצב יהיה הפוך מהיום. במקום התקהלויות גדולות סביב שולחן החג, נתקבץ משפחות גרעיניות, נשמור על ריחוק חברתי ובמקום לתכנן כיצד השנה הבאה תראה נישאר בחוסר ודאות מוחלט. כמו כל עם ישראל, גם אני ומשפחתי נאלצנו לעשות ויתורים. בשל המגבלות, בני הגדול קובי, בדיוק שנה אחרי עמוס, היה אמור לקיים ממש בימים אלה את חתונתו. בהיעדר מדיניות, כמו זוגות רבים נוספים, נאלצנו לדחות את חתונתו למועד אחר ולהיות מלאי תקווה שהיא אכן תתממש ונוכל לשמוח איתו ובשבילו. זה נכון שאי הוודאות לצד הכישלון הניהולי ואובדן השליטה רק הולכים ומחריפים ובכל זאת כמסורת החג נאחל איחולים טובים לשנה הבאה עלינו לטובה. נאחל שתמיד נדע לאן אנו הולכים, שנפעיל שיקול דעת, נשמור על עצמנו ועל בני משפחתנו. שתהיה לכולנו שנה טובה עם בשורות טובות ובריאות איתנה.

זהו יום מאוד מרגש עבורי! הנכד הצעיר שלי, הדר, עולה לכיתה א'. אני בטוח שביום כזה כל סבא וסבתא יכולים להזדהות עם תחושת הגאווה בנכדיהם שעושים צעד משמעותי נוסף בחיים שלהם. אני מאחל להדר, חושן, ירדן ולכל ילדי ישראל שנת לימודים פורייה ומוצלחת.

אחרי שביקרתי הבוקר בעוטף עזה, את אחר הצוהריים הקדשתי לזמן איכות עם נכדתי האהובה. בילינו בקניון וקנינו כמה ספרים לקראת פתיחת שנת הלימודים.

ברכות חמות לאיסמעיל חאלדי, תושב הכפר חוואלד שבגליל התחתון, שמונה היום לשגריר ישראל באריתריאה. חאלדי שימש כיועץ שלי כשכיהנתי כשר החוץ. הוא ידוע כפטריוט ישראלי המגן על מדינת ישראל בחירוף נפש ונלחם בכל הכח על שמה של מדינת ישראל בעולם.

יש כמה ימים בשנה מיוחדים ואישיים לכל אחד מאיתנו. בשבילי ה- 22 ביוני הוא אחד מהימים האלו. היום קרו כמה דברים משמעותיים שקשורים בהיסטוריה של העם היהודי ובהקמת מדינת ישראל. בשנת 1941 החל מבצע ברברוסה ובשנת 1948 פרשת "אלטלנה". רצה הגורל וגם בתי הבכורה, מיכל נולדה ביום הזה, שהפך לאחד מהימים המאושרים בחיי. מיכלי, מזל טוב אני גאה בך, בדרך שבחרת ובמשפחה האהובה שהקמת. בשנה הבאה נחגוג לך כפי שאנחנו רגילים כל המשפחה המורחבת.

מזל טוב לרעייתי אלה ולחמי סמיון שנולדו באותו תאריך ה- 16 ביוני. כמו תמיד התאספנו בחוג משפחתי מצומצם להרים כוסית לחיים.

דווקא השנה למבצע התרמת דם יש חשיבות מיוחדת. לכן, באתי היום כדי להצטרף למאמץ הבינלאומי להצלת חיים ואני קורא לכל מי שיכול, לבוא ולתרום דם בתחנות ההתרמה של מגן דוד אדום.

הספר "שבוי פעמיים", האוטוביוגרפיה של אבי, לב ליברמן ז"ל, תורגמה על ידי בוריס זיידמן והוצאה לאור ביוזמת ילדיי. קורא ומתגעגע.