במסגרת שיתוף הפעולה של משרד האוצר והמשרד לשוויון חברתי, סיכמתי היום (ג') עם השרה מירב כהן על החזרת המיזם הפופולרי שלישי בשלייקס+. מהמיזם נהנו עשרות אלפי אזרחים ותיקים שזכו להנחות קבועות בכל יום שלישי בכניסה למגוון פעילויות פנאי ובידור, אך הוא הופסק עם פרוץ משבר הקורונה בשנה שעברה. כעת, עם ביטול מגבלות הקורונה וחזרת המשק לשגרה, החלטנו על הפעלתו מחדש. אני מברך על שיתוף הפעולה והסיכום עם המשרד לשוויון חברתי, בייחוד לאחר חודשים ארוכים בהם נמנע מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל לבקר בבתי הקולנוע ובמוסדות התרבות בישראל.

נפגשתי היום (א') עם שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין, לפגישת עבודה ראשונה בנושא אתגרי שוק הדיור. המאמץ להוציא את מדינת ישראל ממשבר הדיור הוא מאמץ משותף. עלינו לשלב זרועות כדי להביא למיתון עליית המחירים באמצעות רפורמות מקיפות הכוללות הפשרת קרקעות והאצת ההיצע. שר השיכון ואני דוגלים במשנתו של ז'בוטינסקי המחייבת את המדינה לספק לאזרחים את חמש המ"מים ובראש "מעון". לכן נפעל במלוא המרץ לתת מענה הולם בנושא לאזרחי ישראל, בהתאם לקצב הגידול הדמוגרפי הבריא במדינתנו. [caption id="attachment_881" align="aligncenter" width="1024"] שר האוצר אביגדור ליברמן ושר השיכון זאב אלקין[/caption]

שישי אצל אופירה וברקוביץ': דיברתי על ההישגים של ישראל ביתנו במערכת הבחירות ועל התוכניות שלי בתפקיד שר האוצר

במפגש ראשון שערכתי עם הנהלת משרד האוצר הסברתי כי אני מכיר היטב את פעילות משרד האוצר ובמיוחד את פעילות אגף התקציבים מאז 1996. לא תמיד הסכמתי עם עמדת המשרד אבל תמיד הערכתי את הידע והיושר המקצועי. מבחינתי אין כזה מושג פקידי האוצר אלא הדרג המקצועי של האוצר והמשימה הראשונה שלי היא לשקם את המורל, גאוות היחידה ורוח הקרב של הגורמים המקצועיים במשרד. אני יודע שבמשרד האוצר יש הרבה מנכ"לים, כל ראש אגף הוא למעשה מנכ"ל בפני עצמו אבל מבחינתי יש מנכ"ל אחד - מנכ"ל המשרד ושמו רם בלינקוב. המשימה הכי חשובה כרגע היא להעביר את התקציב ולדאוג שיהיה תקציב מאוזן, אחראי וממלכתי. אני לא מתכוון לעבוד אצלכם, אבל אני כן מתכוון לעבוד איתכם.

ריאיון לאודי סגל בוועידה הלאומית של חדשות 13

ריאיון ליובל קרני בכנס לשכת עורכי הדין שנערך באילת

בישיבת ישראל ביתנו בכנסת התייחסתי לקואליציה המתגבשת, לחלוקת התיקים ולתוכניות שלי במשרד האוצר. מוזמנים לצפות

[caption id="attachment_806" align="alignnone" width="640"] רקטה משוגרת לעבר ישראל במבצע שומר החומות. צילום: פלאש 90[/caption]

סיירתי הבוקר בעוטף עזה וביישובי הדרום. צפו בהצהרה שלי לתקשורת

[caption id="attachment_783" align="aligncenter" width="1000"] (נתניהו מעביר 30 מיליון דולר לחמאס בחודש. בית באשקלון שנפגע מרקטה שנורתה מעזה. צילום: אדי ישראל פלאש 90)[/caption]   אובדן מוחלט של ההרתעה, הסדר, הביטחון, המשילות וקריסת המערכות השלטוניות כפי שראינו בשבוע האחרון הם חסרי תקדים. אך הכתובת הייתה על הקיר. כבר ב-2009 יצאתי עם מסר ברור והזהרתי בדיוק מהתסריט בו אנו חיים היום - פרעות המוניות והתנגשויות בין יהודים לערבים בתוך הארץ. התרעתי, כמו שפרצה קוראת לגנב, חולשה מזמינה אלימות. הסברתי גם, שבמקום שיש סכסוך בין שני העמים, בסוף גם טרור פלילי יהפוך לטרור לאומני. אבל אז כמובן, כל "האנשים הטובים", בעלי דעות קדומות ונטייה גזענית השתלחו בי בשלל האשמות והכפשות: פוטין, גזען, פאשיסט, רוסי וכו'. מה שקורה היום הוא שאותן כנופיות מטובה זנגריה, לוד והבדואים בדרום, הופכות ליותר לאומניות ומזדהות עם חמאס וקבוצות קיצוניות בקרב הפלסטינים. גם הפירומנים משני הצדדים: סמוטריץ' וחבורתו וארגונים כמו להב"ה, ראד סאלח והפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, לא מפספסים הזדמנות לשפוך שמן למדורה. במקום לגבות אנשים נאמנים הלויאליים למדינה, מנסים לרצות את הקיצוניים ומפקירים את חברינו ובני בריתנו. זה נכון גם בזירה הפנימית וגם בחיצונית. כל מי שקשרו את גורלם בגורלנו הופקרו ושילמו את המחיר: המלך עבדאללה (סבא רבא של המלך עבדאללה הנוכחי), אנואר סאדאת, בשיר ג'ומאייל, עיסאם סרטאווי, כולם נרצחו, צד"ל הופקר. ואפשר להמשיך ולפרט. בקיצור כמו שכתב ראש בית"ר: "שקט ורפש, הפקר דם ונפש". גם מול חמאס, המדיניות שהנהיג נתניהו היא שקט תמורת כסף, הרבה כסף. מה שהתחיל בשבעה מיליון דולר אחרי 500 רקטות בחודש נובמבר 2018 הפך היום ל-1,500 רקטות ו-30 מיליון דולר בחודש. ולא מדובר רק על שקט, אלא גם בהסכמה שבשתיקה להמשך התעצמות חמאס לממדים של חיזבאללה והשלמה עם העובדה שארגון טרור הופך לצבא טרור, עם חטיבות, גדודים, בניין כוח וייצור נשק עצמאי. בהתפטרותי ב-14 בנובמבר 2018, לאחר אימוץ מדיניות ההסדרה של נתניהו ע"י הקבינט, אמרתי ש"הסדרה" היא מכבסת מילים לכניעה לטרור ולתשלומי דמי פרוטקשן למחבלים. הסברתי שאני לא יכול להמשיך להסתכל בפניהם של תושבי הדרום. אז איך היום מרשה לעצמו נתניהו להביט בעיני אזרחי ישראל לאחר אובדן ההרתעה, הריבונות והמשילות?   [caption id="attachment_786" align="aligncenter" width="640"] (אובדן משילות מוחלט. המהומות בלוד. צילום: יוסי אלוני פלאש 90)[/caption] לצערי, מאז התפטרותי, היוזמה והשליטה על האירועים הן של חמאס. ישראל רק נגררת ומגיבה. חמאס קובע מתי מתחיל העימות, מתי הוא מסתיים ובאיזה תנאים. נתניהו פוחד לפגוע בדרג הבכיר של הנהגת חמאס, באלה שנותנים את הפקודות לשיגור הטילים לעבר מדינת ישראל, ומסתפק בדרג המשגר והמבצע. בנוסף הוא פוחד להעלות את הדרישות הלגיטימיות ביותר, כמו סיוע כלכלי והפסקת הלחימה אך ורק תמורת התפרקות מנשק והחזרת הבנים הנמצאים בשבי. במבצע הנוכחי אין תכלית אסטרטגית, אין יעדים ברורים. מדינת ישראל חייבת להגדיר מה ה-End Game שלנו מול רצועת עזה ואיך היא מממשת אותו. דיון שנתניהו מסרב בעקשנות לקיימו בקבינט. גם המצב הפוליטי הוא תוצאה ישירה של הגישה הבסיסית של נתניהו: "אחריי המבול", "תמות נפשי עם פלישתים" וכו'. כל בן אדם סביר לאחר ארבע מערכות בחירות שבהן לא הצליח להקים ממשלה מתפקדת, לאחר יותר מעשור בשלטון, אחרי האירועים בהר מירון, הביזיון בעימות הנוכחי עם החמאס והמהומות הקשות בתוך ישראל, היה קם ומתפטר ומאפשר לתנועת הליכוד להקים ממשלת ימין, מלא מלא - בלי מאמץ ובלי רוטציה. אבל נתניהו לקח את מדינת ישראל כבת ערובה להישרדותו האישית. לכן האיש מסכן את עצם קיומנו ומוביל אותנו לאבדון. בנוסף, אני מציע לכל אזרח ואזרחית בישראל שתשאלו את עצמכם: אם זה המצב שלנו מול חמאס, אז מה מצבנו מול חיזבאללה ואיראן? אדוני ראש הממשלה – לך!   (מתוך טור מיוחד שכתבתי ופורסם בעיתון מעריב)