מדד המחירים לצרכן כפי שפורסם אתמול מציג עלייה של 0.7%, מה שמייצר אינפלציה שנתית של 3.5%. אמנם קצב עליות המחירים אצלנו נמוך ממדינות רבות אחרות בעולם, אך יוקר המחייה בישראל בעשור האחרון שבר שיאים, והמצב הנוכחי שולח זרקור חזק יותר על המהלכים שהאזרחים מצפים שננקוט.

ראינו אתמול שעליות חדות נרשמו בדיור, 2.1% בחודש אחד בלבד ואנחנו מחוייבים לפעול בכל הכוח על מנת שזוגות צעירים יוכלו לרכוש דירה. עלייה מדאיגה ביותר הייתה גם בתחום הפירות והירקות בגובה 5.3% בחודש.

המספרים האלו מצטרפים לדו"ח מנכ"ל משרד הכלכלה, כפי שנחשף שלשום, שמציג נתון מטריד ביותר והוא- כי במשך 20 השנים האחרונות התוצרת החקלאית עמדה במקום, לא עלתה, בשנת 2000 התוצרת עמדה על 3.2 מיליון טון ובשנת 2020 גם על 3.2 מיליון טון וכל זה בזמן שאוכלוסיית המדינה קפצה ב-47%.

מכאן התשובה לשאלה למה מחירי הפירות והירקות קפצו בקרוב ל-100% והצריכה ירדה בלמעלה מ-20% – הרבה יותר ברורה.

צו השעה כעת הוא גם שדרוג הכלכלה הישראלית וגם הפחתת יוקר המחיה.

הרפורמה בחקלאות שיצאה לדרכה אתמול לא נועדה לפגוע באף אחד אלא נועדה להטיב קודם כל עם הציבור בישראל.

הרפורמה היא מיידית והדרגתית- תחילה מבטלים מכסים על פירות וירקות שלא מגדלים בארץ, משקיעים מאות מיליוני שקלים במחקר, פיתוח וחדשנות ושומרים על החקלאות הישראלית, הן בעוטף עזה והן בגליל.

מי שמתנגד לרפורמה הזאת, הם אותם אנשים שמטרפדים את החקיקה בכנסת שאמורה להוריד נקודות זיכוי למשפחות עובדות ולהגדיל את ההכנסה הפנויה למשפחה ממוצעת ב- 10,500 ש״ח בשנה, אלו אותם אנשים שמטרפדים את מתן התוספת המשמעותית במענק העבודה בגובה 1,600 ש״ח בשנה בממוצע למשתכרי שכר נמוך, אלו אותם אנשים שמסרבים לכנס כעת את הכנסת בכדי להעביר את מתן הסיוע לעצמאים שנפגעו בגל האומיקרון.

אז אותם אנשים שמתאמצים כעת כדי לטרפד את הורדת יוקר המחיה, תסתכלו מה קורה סביבנו – זה לא הזמן לפוליטיקה, זה הזמן לעשייה