"הָאָרֶץ תִּשְׁקֹט, עֵין שָׁמַיִם אוֹדֶמֶת תְּעַמְעֵם לְאִטָּהּ עַל גְּבוּלוֹת עֲשֵׁנִים, וְאֻמָּה תַּעֲמֹד – קְרוּעַת לֵב אַך נוֹשֶׁמֶת – לְקַבֵּל אֶת הַנֵּס הָאֶחֶד אֵין שֵׁנִי…כָּךְ אָמְרוּ וְנָפְלוּ לְרַגְלָהּ עוֹטְפֵי צֵל. וְהַשְּׁאָר יְסֻפַּר בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל"(נתן אלתרמן, ״מגש הכסף״).
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, הוא יום בו אנו זוכרים את אלו שנפלו בשדה הקרב מעבר לקווי האויב,ואת אלו שנפלו כאן, בתוך גבולות המדינה, אך תרמו להמשך קיומה של מדינת ישראל במאבקם, בהגנה על המולדת ובמלחמה הלא פחות חשובה מול פעולות הטרור וההגנה על הבית.
השנה מָנִינוּ 20 שנים למבצע "חומת מגן", המבצע בו סיכלנו את טרור המתאבדים ו-5 שנים לסיכול ״אינתיפאדת הבודדים״. לצערי, גם היום האיומים הביטחוניים לא פסקו ואנו חייבים לעמוד על המשמר.
אל מול כל אותם הגורמים המבקשים לפגוע בנו, עומדים צה"ל וכוחות הביטחון: מאומנים, נחושים להגן, אשר יִגְבֵּו מחיר כבד על כל ניסיון לערער על ריבונותה של מדינת ישראל או לפגוע באזרחיה, בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם.
מזה שנים ארוכות, אני שב ואומר שביטחון המדינה וכשירות כוחות הביטחון חייבים לעמוד בראש מעיינינו, לא רק בֵמילים אלא גם בֵמעשים. השנה הענקנו את המשאבים הגבוהים בֵיותר אי פעם לגופי הביטחון וזאת על מנת להבטיח את יתרונו האיכותי ועוצמתו של צה"ל וזאת בכדי שיוכלו להגן ולהיות מוגנים.
אזרחי מדינת ישראל לצערי תמיד ידעו שכול וכאב, אבל האמונה בצדקת דרכנו, נתנה לנו את הכוחות להמשיך הלאה.
אנחנו – החיים – מצווים להמשיך את דרכם של הנופלים על מנת שמותם לא יהיה לָשווא.
יהי זכרם של הנופלים ברוך.
(מתוך דבריי הבוקר בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה בבית העלמין ביבנה)
