מדיניות החוץ
בשנת 2009 עם כניסתו לתפקיד שר החוץ, הנחה השר ליברמן על בחינה מחדש של מדיניות החוץ הישראלית אל מול המציאות המקומית והעולמית המשתנה, זאת במקביל לפעילות דיפלומטית נרחבת בזירות השונות לשיפור תדמיתה ומעמדה של מדינת ישראל, באמצעות שני תהליכים:
- בניית קואליציות חדשות של מדינות תומכות ברחבי העולם וגיבוש "רוב מוסרי" של מדינות דמוקרטיות בהצבעות בגופים בינלאומיים.
- פיתוח כיוונים חדשים במדיניות החוץ הישראלית, תוך השקעה ישראלית במשאבים רבים לפיתוח ולהרחבת היחסים עם מדינות נוספות ברחבי העולם, באמצעות שת"פ כלכלי ומדיני והרחבת הפעילות של סיוע החוץ.
פעולות אלו הביאו להישגים מדיניים ולשדרוג מעמדה של מדינת ישראל בעולם בין היתר:
- קבלתה כחברה מן המניין בארגונים בינלאומיים כגון OECD ,CERN ,WEOG שהובילו להסכמים על שיתופי פעולה כלכליים, מסחריים ומדעיים ולתרומה משמעותית לכלכלה ולמשק הישראלי;
- קבלת ישראל כמדינה משקיפה ב"ברית הפאסיפית";
- סיכול ומניעת משטים ומטסים לעזה;
- הכנסת הזרוע הצבאית של חיזבאללה לרשימת הטרור של הא"א;
- החלטה בפרלמנט ההולנדי המכירה בארגון ה-IHH כארגון טרור;
- החלטה של הפרלמנט באוסטרליה כי הפגנות וחרמות נגד בתי עסק ישראליים יחשבו עבירה פלילית; פרישת רוב מדינות המערב מוועידת דרבן;
- הכשלת המהלך הפלסטיני להכרה במדינה פלסטינית במועצת הביטחון של האו"ם (פעמיים בתוך 3 שנים וזאת בזכות המאמץ המרוכז והקשרים הדיפלומטים שפיתח השר ליברמן עם מדינות אפריקה ומזרח ומכרז אירופה).
- פתיחת נציגויות ישראליות חדשות במינכן, בסאו פאולו, בסנט פטרסבורג, בוולינגטון, באקרה, בגוונאז'ו, באשחבד, בפרגוואי, בבנגלור, בקינשאסה וב- OECD.
מדיניות ביטחון
במהלך כהונתו כשר הביטחון, היה על אביגדור ליברמן לקבל מספר רב של החלטות – רובן בעלות השלכות מרחיקות לכת. על חלקן ניתן לספר עכשיו על אחרות , אולי, כשימלאו לישראל מאה שנים. להלן מספר מהן:
- מיגור אינתיפאדת היחידים;
- הרס 17 מנהרות וחיסול כ- 240 מחבלים.
- הכרזה על 13 ארגונים כעל "התאחדות בלתי מותרת" וביניהם: 'תנועת אלצאברין למען פלסטין', 'ארגון קאנדיל' ו-'הקרן הלאומית פלסטינית'.
- החלטה על הקמת חיל הטילים – מערך טילי קרקע-קרקע אשר יאפשר למדינת ישראל להגיב באופן יעיל, מהיר ואקטיבי לשורה של איומים על אדמתנו, תוך סיכון מינימלי של חיילנו.
- קידום טכנולוגיית יירוט טילים באמצעות קרני לייזר והקצאת תקציבים גבוהים לנושא. בזכות כך, נגיע ליכולת מבצעית כבר בעוד כשלוש שנים.
- צה"ל 2030 – הכנת צה"ל לעשור הבא בעזרת תוכנית הצטיידות חסרת תקדים: החלפת הנגמשים המיושנים בנגמ"ש האיתן, מערכות ארטילריות חדשות (תומ"ת) והחלטה על שימוש במערכות להגנה אקטיבית – גם בנגמ"שים ועוד.
- גיבוש תוכנית רב שנתית בסך 5 מיליארד ₪ למיגון הצפון ולהתמודדות עם רעידות אדמה. התוכנית אושרה בקבינט.
דאגה לחיילי צה"ל ואנשי המילואים
- החלטה על בניית שכונות לאנשי קבע: כ- 600 יחידות דיור יוקמו בלוד, רמת ישי, יקנעם, כפר ורדים, אשקלון ואופקים.
- החזרת עשרות מיליוני שקלים לחיילים משוחררים שלא משכו את כספי הפיקדון.
- הענקת שכר דירה בסך 1000 ₪ לחיילים בודדים למשך שנה מיום סיום השירות, או מגורים חינם בבתי החייל ברחבי הארץ.
- ביטול המגבלות על הטבת השלמת בגרויות בחינם לכל לוחם. כעת, הטבה זו תחול גם על חיילי מילואים פעילים.
- תגמול מילואים למפקדים בגובה חצי נקודת זיכוי במס.
- תוספת תגמול של כ- 25% וביטול מס הכנסה על תגמולי שירות למשרתי מילואים עצמאיים.
- הארכת תקופת הזכאות לסיוע מהקרנות לסיוע נוסף ולהשכלה גבוהה לחיילי מילואים פעילים – מחמש שנים לעשר שנים.
- ביטול הדרישה מחיילים משוחררים המקבלים סיוע ממלגה ללימודי תואר ראשון להשלים את התואר בתוך 5 שנים.
מדיניות כלכלית
בעת כהונתו של אביגדור ליברמן כשר התשתיות הלאומיות בין השנים 2002-2002 וכשר התחבורה בין השנים 2004-2003 יזם והוציא אל הפועל מספר פרוייקטים ששינו את פני המשק, תרמו רבות לכלכלה הישראלית והפכו את ישראל למומחית בעלת שם עולמי בתחום התפלה וטיהור מים. על פועלו זה בשנת 2004 מפורום CFO את "אות ראש הממשלה לאיכות ולמצוינות ביצירת סביבה עסקית תומכת צמיחה". בין יתר הפרוייקטים יתן למנות את:
- חילוץ משק המים בישראל ממצב חירום;
- פרויקטים להתפלה וטיהור מים;
- העברת "חוק משק הגז הטבעי" ליצירת תנאים לפיתוח ענף הגז הטבעי בישראל ולקיום משק אנרגיה תחרותי
- הפרטת אל-על וקווי התחבורה הציבורית;
- שינוי מבני בנמלי הים תוך כדי הפיכת רשות הנמלים לחברות נמל עצמאיות;
- הפיכת רכבת ישראל ומע"צ לחברות ממשלתיות;
- פיתוח רכבת ישראל וחיבור המרכז לפריפריה;
- השלמת פרויקט נתב"ג 2000 שהוקפא. על פועלו הרב במשרד התחבורה;
התיישבות
במהלך תקופת כהונתו כשר הביטחון פעל ליברמן לפתרון בעיות שונות בגזרת יו"ש. בעיות, אשר במשך שנים רבות לא זכו להתייחסות ונותרו ללא מענה הולם. להלן חלק לא מבוטל מהסוגיות שטופלו:
- הקמת יישוב הקבע "עמיחי" למפוני עמונה.
- הסדרת מעמדו של המאחז "מגרון" והכרה בו כיישוב קבע.
- אישור תב"ע (תוכנית בניין עיר) ליישובים: "נגוהות", "רחלים" ו-"ברוש הבקעה"
- הסדרת תב"ע ליישוב "כרם רעים" כחלק מהיישוב "טלמון".
- הסדרת חלופה לבתי דריינוף: הקמת 300 יחידות דיור בבית-אל, כחלופה לבניינים אשר נהרסו בצו בג"צ בשנת 2015.
- השלמת חומת המיגון בצד המערבי של בית-אל, המהווה חציצה בין מחנה הפליטים ג'ילזון ורמאללה – כפרים ערביים אשר משם בוצע ירי לעבר היישוב.
- פתיחת כביש "עוקף נבי אליאס" המוביל לקרני שומרון וקדומים.
- קידום תוכניות בניין עיר של כ- 200 יחידות דיור ומרכז מסחרי בקרני שומרון.
- שדרוג אמצעי ביטחון ושבמ"ים (שטחים ביטחוניים מיוחדים) בכ- 14 יישובים, ביניהם: עתניאל, עלי, כרמי צור, מכמש ופסגות.
- השגת פתרון בנייה בנתיב האבות: בניית 91 "קרווילות" (בתים ניידים) על תשתיות קבע, כשבהמשך יוכלו לקדם תב"ע של כ- 350 יחידות דיור.
- אישור סמל מוניציפאלי ליישוב היהודי בחברון. פעולה המסדירה את מעמדו של היישוב ומאפשרת, בין היתר, קבלת תקציבים ממשרדי ממשלה, שיפוץ תשתיות וכדומה.
- הקמת 31 יחידות דיור וגני ילדים ברובע חזקיה בחברון, לראשונה מזה 20 שנה.
- הגדרת המערכה על שטח c, התחלת התמודדות יעילה עם ההשתלטות הפלסטינית על שטח c, חקיקת צווים רלוונטית, שינוי סד״ע לאכיפה, מעבר לדיוני עתירות מבג"צ לבית משפט לעניינים מנהליים במחוזי בירושלים.
- גריעת שטח אש לטובת יכולת ההרחבה של הישוב מעלה אדומים בעוד אלפי יח״ד.
עלייה וקליטה
בזכות "ישראל ביתנו" נשברה תקרת הזכוכית ועולים רבים, יוצאי חבר המדינות, התמודדו כשווים מול שווים על משרות בכירות בשירות הציבורי ובמשק הישראלי. רבים מהם שימשו ומשמשים, בין היתר, כמנכ"לים במשרדי ממשלה ובחברות ממשלתיות, כשגרירים וכקונסולים ברחבי העולם, כראשי ערים וכסגני ראש עיר, כחברים בהנהלת המוסדות הלאומיים, כחברי כנסת וכשרים.
- בהסכם הקואליציוני שנחתם עם "הליכוד" ב- 25 במאי 2016 דרשנו וקיבלנו תוספת וותק לקצבת הזקנה (סעיפים 27 עד 31 ), וצמצמנו את פריסת הסכום מארבע שנים לשלוש שנים, כשהסכום הכולל גדל מ-1.4 מיליארד ש"ח ל- 1.9 מיליארד ש"ח. החל מיום 28 בינואר 2019 מקבלים 430,000 גמלאים וגמלאיות תוספת חודשית של עד 20% כתוספת וותק לקצבת זקנה.
- מענק חימום-קירור – העברנו הצעת חוק המעניקה תשלום חד שנתי בסך 553 ₪ ללמעלה מ-200 אלף קשישים אשר מתקיימים מקצבת זקנה והבטחת הכנסה.
- חוק הדרכונים – כיום עולה חדש יכול להוציא דרכון ישראלי מהיום הראשון לעלייה לארץ, ללא שנת המתנה.
- חוק יום הניצחון על גרמניה הנאצית – יום ה-9 במאי הוכר באופן רשמי כיום לציון הַהַנְצָחָה והזיכרון של ניצחון בַּעֲלוֹת הַבְּרִית על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.
- מסוף שנת 2017 זכאים כלל הווטרנים לתרופות חינם.
- הגדלת הסיוע החודשי בשכר דירה לכ-64 אלף קשישים (השוכרים דירה בשוק החופשי) בסכום של עד 300 ₪.
- שיפוץ ואכלוס 600 יחידות דיור שהועברו ממשרד השיכון למשרד הקליטה.
- 5 מרכזי קליטה שהיו בבעלות הסוכנות היהודית הועברו למשרד הקליטה והפכו לדיור מוגן לטווח ארוך (בבאר שבע, באשקלון, בחיפה, בלוד ובכפר סבא).
- בניית 2,500 יחידות דיור לעולים על קרקע חומה, שבחלק מהמקומות כבר אוכלסו.
- אושרו 3 מרכזי דיור מוגן עבור עולים בראשון לציון, בחיפה ובכרמיאל.